מאז פרוץ מלחמת 'חרבות ברזל', הטיפול באמצעות אמנויות הפך למבוקש מאי פעם. הצורך ההולך וגובר מצד אזרחי ישראל, מבוגרים וילדים כאחד, שחוו ועדיין מתמודדים עם טראומות, בפרט עבור כאלה שלא מסוגלים לעבד את החוויות הקשות באמצעות כלים מעולם הטיפול המילולי, הוביל לעלייה חדה בפניות לקבלת טיפול נפשי באמצעות אמנויות. גם בימי שגרה ובוודאי לנוכח המציאות הקשה והטראומטית עמה אנו מתמודדים, הטיפול באמצעות אמנויות מאפשר מענה טיפולי ייחודי ואפקטיבי,  שהפך לחיוני במיוחד בתקופה הנוכחית.
מעטים יודעים זאת, אך טיפול באמצעות אמנויות הינו מקצוע מתחום בריאות הנפש הנלמד לתואר שני, ומחייב הכשרה קלינית מתקדמת. כיום כל מוסד מתחום בריאות הנפש, לרבות בתי החולים הפסיכיאטריים, מתהדר ביכולתו להעניק למטופליו טיפול באמצעות אמנויות. 
אולם העובדה שהסדרת המקצוע בחקיקה טרם הסתיימה יוצרת בעיה חמורה, מכיוון שהפיקוח והבקרה על מיהו מטפל באמצעות אמנויות אינו נעשה בידי מוסדות המדינה. במציאות כזו, כל אדם יכול להגדיר עצמו כמטפל באמצעות אמנויות, מצב אשר חושף מטופלים רבים לטיפול לא בטוח.
בכך, האחריות לבדוק שהמטפל אליו פונים הוא בעל הכשרה מקצועית מתאימה, שהוגדרה על ידי המל"ג ומשרד הבריאות, נמצאת בידי כל אדם שמעוניין לקבל טיפול באמצעות אמנויות.
חשוב לדעת שכאשר אדם מרגיש במצוקה ומחפש מטפל, זכותו לשאול אותו על הכשרתו המקצועית על מנת להרגיש בטוח שהוא מתחיל את מסע הטיפול יחד עם מטפל בעל ההכשרה המקצועית הראויה.  
המדריך שלפניכם יעזור לכם לעשות סדר בדברים, ויסייע לכם לבחור מטפל מקצועי שיש בידיו את הכלים לתת לכם מענה מייטבי.

​

מהו טיפול באמצעות אמנויות?

הטיפול באמצעות אמנויות מסייע למבוגרים וילדים בכל גיל, להתמודד עם משברים נפשיים ולשפר את איכות חייהם. בניגוד לטיפול שיחתי, הטיפול באמצעות אמנויות אינו מבסס את עיקר התקשורת בין המטפל למטופל על שיח בלבד, אלא מאפשר פתיחת ערוצי תקשורת נוספים על ידי שימוש במוזיקה, דרמה, כתיבה, אמנות חזותית ותנועה. לסוג טיפול זה ישנו יתרון עצום במצבים בהם המטופל מתקשה לעבד את חוויותיו באמצעות דיבור. לדוגמה במצבי טראומה בהם נפגעים לא מוצאים מילים כדי לתאר את המתחולל בנפשם, מטופלים עם קשיי שפה, ילדים קטנים שאינם מסוגלים להתבטא, ועוד. 

​

סיפורו של מילואימניק
אביב חזר לביתו אחרי מספר חודשי לחימה, ונדרש כמו רבים לשוב גם לתפקידיו הרבים. מתוך תחושת אחריות לבן זוגו ושתי בנותיהם, חזר מבלי לוותר לעצמו לתפקוד מלא כהורה, בן זוג ומפרנס. הצורך לתפקד חייב אותו לקבור את המראות הקשים שראה, והקשה עליו להכיר במציאות הפנימית שהשתנתה מקצה לקצה. במקרים מסוימים, טיפול לאחר אירועים טראומטיים מצריך חזרה לחוויה הטראומטית, אך הידע המחקרי היום מצביע על כך שלא תמיד זה הכרחי ולעיתים אף מזיק. מתוך תשומת לב לצרכיו ולחוויה שלו באותם ימים, הצעתי לאביב לבטא בחומר את אותה חוויה. כמה דקות אחר כך הבטנו יחד, כמעט מופתעים, לתוך קערה אותה מילא בבוץ, שיצר ממים וחומר. על הבוץ הוא הניח בלוט.  באיטיות, בעיניים לחות ובאצבע אחת הוא השקיע אותו עמוק פנימה.
עיבוד התהליך היצירתי החל עוד באותו מפגש, אך נמשך בצורות שונות גם במפגשים שאחרי. חוויות מטלטלות של חוסר אונים וחוסר תקווה, לצד בדידות עמוקה השתקפו בתוך מעשה יצירה זה וקיבלו מקום. הנוכחות שלהם בחדר הטיפול אפשרו לו להבין בעצמו את הצרכים שלו ולקבל אותם, ואף לתקשר אותם עם בן זוגו, מה שאיפשר לאביב להשתחרר מעט מתחושת הבדידות שמאפיינת את החוויה שאחרי אירוע טראומטי. 
האירועים הטראומטיים של התקופה האחרונה מעובדים בתהליכים טיפוליים אצלי ואצל קולגות. בהשראת הסיפורים הרבים שנחשפתי אליהם, הרכבתי את דמותו וסיפורו של אביב, אליו נחזור בהמשך. 

 

מדוע חשוב שהמטפל יהיה בעל הכשרה ראויה?

למרבה הצער, במדינת ישראל כל שרלטן נטול הכשרה, יכול לתלות שלט על הדלת ולהתחיל לקבל מטופלים ולהציע טיפול נפשי, רגשי ותרפויטי (אם באמנות או בכל שיטה שימציא לעצמו) ואיש לא יבקר או יאכוף את איכות הטיפול או תוצאותיו. שורש הבעיה נעוץ בהיעדר הסדרה חוקית למקצוע הטיפול באמצעות אמנויות. הלכה למעשה מדובר באחת הרעות החולות של תחום בריאות הנפש. 

לצד שרלטנים 'מטעם עצמם', ישנם מטפלים שעברו קורסים מקוצרים במסלולי לימוד בלתי מוכרים, שאינם מפוקחים על ידי המל"ג (המועצה להשכלה גבוהה) או על ידי משרד הבריאות, ומציעים סוגים שונים של טיפולים רגשיים, נפשיים, התפתחותיים ואחרים לציבור הרחב. גם במקרה זה יש לשים לב להבדלים בין מטפל באמנויות שעבר הכשרה מפוקחת, לעומת כזה שעבר קורס מזורז ושטחי שאינו מפוקח על ידי המל"ג.

להכשרה ארוכה יש את האפשרות לצייד את המטפל או המטפלת בהבנה מעמיקה של התיאוריה והיכרות משמעותית עם מגוון קשיים נפשיים, כמו טראומה, דכאון, פסיכוזה, אובדן ועוד רבים אחרים, ועם כלים מגוונים לעבודה הטיפולית, שלא ניתן להעביר בהכשרות מצומצמות יותר. היא מאפשרת גם הפנמה של אתיקה מקצועית שבכוחה לצמצם את האפשרות לפגיעה במטופלים, שגם ככה, כמו אביב שתיארתי קודם, מגיעים לטיול כדי לחשוף את נפשם הפצועה. בנוסף, ההכשרות המפוקחות כוללות גם הכשרה מעשית המלווה בהדרכה מקצועית (סופרוויז'ן)  המאפשרת התפתחות מקצועית של הסטודנט או הסטודנטית, ויכולה להרחיב באופן ניכר את יכולתם לעזור בחדר הטיפולים.

 

מהו כיום מסלול ההכשרה וההתמחות למקצוע הטיפול באמצעות אמנויות, המוכר על ידי האגודה המקצועית יה"ת?

טיפול באמצעות אמנויות הינו מקצוע הנלמד לאורך 3 שנים לאחר סיום התואר הראשון. הלימודים הינם לימודי תואר שני המורכבים מלימודים אקדמיים וקליניים, כאשר תוכנית ההכשרה נבנתה על פי דרישות משרד הבריאות והמל"ג, ומפוקחת על ידיהם. ההכשרה המקצועית הניתנת כיום במסגרת לימודים לתואר שני היא עם התמחות ספציפית באחד מהמסלולים הבאים: אמנות חזותית, ביבליותרפיה, דרמה תרפיה, מוסיקה, פסיכודרמה, תנועה ומחול. 

המוסדות המוכרים על ידי המל''ג לתואר שני בטיפול באמצעות אמנויות הם אוניברסיטת בר אילן, אוניברסיטת חיפה (כולל שלוחת מבח"ר החרדית), מכללת בית ברל, מכללת דוד ילין, מכללת סמינר הקיבוצים, הקריה האקדמית אונו, מכללת תל חי, מכללת ספיר, מכללת הרצוג והמרכז האקדמי לוינסקי-וינגייט (במסלול תרפיה במוסיקה בלבד).

עד שנת 2018 היו מוסדות אקדמיים נוספים המוכרים על ידי המל"ג שהעניקו תעודת מטפל באמנויות (חלק מהתוכניות נסגרו אך התעודה של המטפל תקפה).
יה"ת, כאגודה המקצועית לטיפול באמצעות אמנויות, אימצה את מתווה המל"ג ומשרד הבריאות כאמות המידה להגדרת ההכשרה הראויה למטפל העוסק בתחום הטיפול באמצעות אמנויות. 

כיצד ניתן לבדוק את הכשרתו של המטפל באמצעות אמנויות שבחרנו, כאשר אין תעודת רישיון למקצוע מטעם המדינה?

מקצועות בריאות הנפש כמו: פסיכיאטרים, פסיכולוגים, קרימינולוגים קליניים ועובדים סוציאליים- כולם מחזיקים ברישיון לעסוק בטיפול נפשי מטעם המדינה. כל אדם יכול לגשת לאתר משרד הבריאות ולבדוק האם המטפל שבחר באחד המקצועות שצוינו הוא מטפל מורשה לקבל מטופלים.
במקצוע הטיפול באמצעות אמנויות עדיין לא הסתיים תהליך הסדרת המקצוע בחקיקה כחלק ממקצועות הבריאות. לכן, למרבה הצער, כל אדם יכול להגדיר את עצמו כמטפל באמנויות. כיום ישנן כמה דרכים מרכזיות לבדוק את הכשרתו של המטפל באמצעות אמנויות, ולוודא שאתם בידיים טובות:

• על מנת להקל על מטופלים ומעסיקים ולאפשר תחושת ביטחון בהכשרתו של המטפל, יה"ת מעניקה לכל מטפל החבר באגודה תעודת תו תקן. הכשרתו של המטפל המחזיק בתעודה זו נבדקה על ידי האגודה, ומעידה על כך שהוא עומד בכל אמות המידה הנדרשות להגדרתו כמטפל באמצעות אמנויות על ידי המל"ג ומשרד הבריאות. כך שאם יצרתם קשר עם מטפל אל תהססו לשאול אם הוא מחזיק בתעודת תו תקן של אגודת יה"ת. תוכלו לבדוק  אם המטפל מצוי במאגר המטפלים של יה"ת בקישור. 

• אם המטפל אינו רשום במאגר זה, בררו עמו האם בעבר הוא היה חבר ביה"ת. אם התשובה חיובית והוא מציג את תעודת 'תו התקן' או תעודת החברות שהיתה לו, סימן שהמטפל עבר את הליך הסינון והבדיקה, והכשרתו נמצאה מתאימה לעמוד בסטנדרטים של האגודה.

• אם התשובה שלילית לגבי שתי האופציות לעיל, שאלו היכן למד, בקשו לראות תעודות ממוסדות הלימוד, בררו פרטים לגבי ההכשרה המעשית - היכן בוצעה ובמשך כמה זמן, והפעילו שיקול דעת בהתאם.

 

דיני נפשות

טיפול באמנויות, כמו כל טיפול פסיכותרפויטי, עוסק בהצלת נפשות. בין אם מדובר בילד צעיר הסובל מחרדה, מקשישה שחוותה אובדן או ממילואימניק שחזר משדה הקרב, חשוב לדאוג לכך שהטיפול בנפשכם או בנפש יקיריכם יופקד בידיים מיטיבות, ובדיקה אחראית של ההכשרה המקצועית, היא צעד הכרחי לשם כך. אנשי ונשות מקצוע טובים יכולים לא רק להקל על אנשים ונשים במצוקה, כמו אביב המילואימניק, להתמודד טוב יותר עם הקשיים איתן הם מתמודדים, אלא גם לסייע להם להצמיח מהבלוט שהטביעו באדמה, כוחות חדשים ויכולות נפשיות שלא היו ברשותם קודם.