top of page

טיפול באמנות: טיפול נפשי ולא חוג יצירה 

 זמן קריאה משוער: 8 דקות

האמנות עצמה הוכיחה את עצמה ככלי יעיל ושימושי לנפש שלנו. היא משמשת אותנו כדי לעזור לעצמנו בתהליכים של ויסות עצמי וחקירה עצמית, ואנחנו יודעים להשתמש בה כשאנחנו לבד ובחברה, בכל צורה ובכל מקום. המין האנושי עושה זאת לאורך כל ההיסטוריה, נעזר בביטוי היצירתי (באמנות חזותית כמו גם בתנועה ומחול, במוסיקה וקול, בדרמה ובמשחקי דמיון), כדי לרפא את עצמו.
היכולת הזו, ששייכת להתפתחות אבולוציונית אנושית גם מעלה את השאלה, 'האם כל עשיה יצירתית היא טיפול באמנויות?' הקושי להבחין בין תהליכי יצירה ככלל לבין טיפול באמנות, מקשה לכאורה להגדיר אותו כמקצוע נפרד ושונה מגישות של עזרה עצמית או מתהליכי יצירה המלווים על ידי מורים ומדריכים לאמנות שאין להם כל הכשרה בפסיכותרפיה (בתרגום ישיר: טיפול נפשי). 
לא צריך לחפש הרבה במדיה החברתית כדי לראות איך בקלות המושג "טיפול באומנות" מודבק שלא בצדק לכל פעילות יצירה שתפקידה לגרום למישהו "להרגיש טוב". בחנויות הספרים אפשר למצוא ספרי צביעה למבוגרים שנקראים "טיפול באומנות". אלו שמשתמשים בו יספרו (ובצדק) שזה מרגיע אותם, ואולי גם מסייע להם לתרגל הגברת מודעות בשיטת מיינדפולנס (Mindfulness). גם חוגי יצירה וסדנאות ציור ופיסול לילדים ומבוגרים מציעים לסייע להתמודד עם משברים ולהביא לשינויים בעולם הנפשי, אך כדאי לדעת להבחין מתי מדובר בטיפול נפשי ומתי לא.

מה מספר לנו המחקר בנושא?
מחקר שנערך בהונג קונג (נאן והו, 2017) ערך השוואה בין שתי קבוצות יצירה. אחת היתה קבוצה טיפולית שהנחו אותה מטפלים באמנות ובה נעשה שימוש בחימר ככלי עבודה מרכזי, והקבוצה השניה, קבוצת הביקורת, היתה קבוצת יצירה של אמנות חזותית. בשתי הקבוצות השתתפו חולים הסובלים מהפרעת דיכאון מז'ורי. הם בדקו באיזה אופן הפעילות היצירתית יכולה להפחית סימפטומים, לשפר את הבריאות הכללית, את תחושת איכות החיים ויכולת ההבעה הרגשית.
כמאה נבדקים השתתפו במחקר. כולם מטופלים תרופתית. באמצעות מספר מבדקים נבחן מצבם לפני ואחרי ההשתתפות בקבוצות. המפגשים ארכו שעתיים וחצי במהלך 6 שבועות. מפגשי הטיפול באמנות באמצעות חימר הונחו על ידי מטפלים באמנויות מוסמכים ובהם המטופלים יצרו בחימר, שוחחו על תהליכי היצירה ועל חווית היצירה. בקבוצת הבקרה, התדירות כמו גם משך המפגש היו זהים, כמובן. בקבוצות אלו היו עובדים סוציאלים ובהן הוצעו פעילויות יצירה כמו צביעת מנדלות, הקשבה למוזיקה ושיתוף מילולי. 
תוצאות המחקר מצביעות שבהשוואה לקבוצת היצירה, הטיפול באמצעות החימר היה יעיל יותר בהפחתת הדכאון ובשיפור בתפקוד היומיומי, כמו גם בתפקוד הבריאותי ככלל ובתחושת איכות חיים טובה. ממצא מעניין נוסף נמצא כמה שבועות אחרי כן. השפעת התהליך הטיפולי המשיך גם אחרי סיום הטיפול. מבדקים שנערכו שלושה שבועות לאחר תום הטיפול הקבוצתי, הראו שיפור משמעותי במדדים מסוימים בהם לא נראה שינוי במבדקים שנעשו מיד לאחר תום הטיפול.

אז מה ההבדל בין מה שקורה מול מטפל באמנות, למה שקורה בתהליכי יצירה אחרים?
החוויה העמוקה של טיפול באומנות לא מבוססת בהכרח על ביטוי יצירתי מענג. קטי מלקיודי, מטפלת באמנות אמריקאית ומומחית בטיפול בטראומה מתארת את הייחוד של העבודה הטיפולית באמצעות שני מושגי יסוד.

ראשית, מדובר בשימוש בהתערבות טיפולית מבוססת אמנות שיש לה משמעות ותכליתיות ברובד חיי הנפש של המטופל, וזה בניגוד להנחיה יצירתית שממוקדת בתהליך או התוצר האמנותיים. התערבות טיפולית היא רכיב חיוני בטיפול נפשי (פסיכותרפיה) מכל סוג, והיא חלק משמעותי והכרחי במערכת היחסים הטיפוליים בטיפול באמנות, ותפקידה ליצור או לסייע לשינוי. כמטפל באמנות, אני משתמש באותן התערבויות טיפוליות של כלל מקצועות הטיפול, כמו למשל שימוש בפרשנות, אך גם בהתערבויות טיפוליות מבוססות אמנות שיש להן משמעות ברובד חיי הנפש של המטופל, מתוך מטרה לעשות שינוי נפשי אצל המטופל. כמובן, התערבויות טיפוליות אלו לא קיימות בחוג יצירה או בפעילות יצירתית כזו או אחרת. הבחירה של המטפל את ההתערבות הטיפולית המתאימה נובעת מהבנתו המעמיקה את תהליכי הנפש ואת אופן ההשפעה של פעולות שונות על התהליך הנפשי של המטופל
ההתערבות הטיפולית עומדת בבסיס מושג היסוד השני – מערכת היחסים הטיפולית. היחסים שנוצרים בטיפול באמצעות אמנות מאופיינים באיכויות בין אישיות והתכווננות קשובה שתומכים בתהליך הנפשי של המטופל ובכוחות המתקנים של האמנות. מערכת יחסים טיפולית אינה מבוססת בהכרח על הרצון לגרום למטופל להרגיש טוב במערכת היחסים, אלא על הבנה מעמיקה ומקצועית של הצרכים התוך אישיים שלו, והדפוסים שלו במערכות היחסים. זו מושתת על היכרות  מקצועית עם תיאוריות שונות מתחום הפסיכואנליזה והפסיכותרפיה.

למה זה יכול להיות מבלבל?
בטיפול באמנות יש שתי גישות מרכזיות לטיפול באמנות, שאפשר להסביר אותן באופן פשוט באיור זה. בשתיהן מדובר בתהליך ממושך שנע על הרצף בין "אמנות כטיפול" בקצה אחד ו"פסיכותרפיה באמצעות אמנות" בקצה השני. למשל, בטיפולים פרטניים אני מוצא עצמי מסתייע בהתערבויות טיפוליות ששייכות יותר לגישת ''הפסיכותרפיה באמצעות אמנות'', לצד התערבויות מעולם הפסיכותרפיה השיחתית. 
לעומת זאת, בתהליכי טיפול שונים, כמו למשל בקבוצות הסטודיו הפתוח, הגישה הדומיננטית היא ''אמנות כטיפול''. מפגשים אלו עשויים להראות מבחוץ דומים מאד לנעשה בחוגי אמנות המונחים על ידי מורים ומדריכים שאינם מטפלים מוסמכים. הדגש העיקרי הוא תהליכי היצירה וההתערבויות הטיפוליות נעשות לא פעם באמצעות החומרים והטכניקות, אך המטרה הטיפולית הנסמכת על הבנת התהליכים הנפשיים אצל המטפל והקבוצה, היא זו שמנחה את המטפל באמנות ומשפיעה באופן ניכר על תהליכי קבלת ההחלטות. 

בשורה התחתונה 
למרות שיכולה להיות הטבה מסוימת בכל מערכת יחסים אנושית ובכל ביטוי אמנותי, אלו מערכות היחסים הטיפוליות וההתערבויות הטיפוליות שנמצאות במרכז תהליכי הטיפול באמנויות שמביאים לשיפור בבריאות הנפש. תובנה זו לא מורידה מהאפשרות של תהליכי היצירה לסייע בהתמודדות עם טראומה, משבר או אובדן, או פשוט כאמצעי להפחתת מתח. רוב המטפלים באמנויות הגיעו למקצוע בגלל שגילו את ייעודם דרך חוויות טרנספורמטיביות באמצעות האמנות. אבל היצירה האמנותית לבדה, ללא התערבויות טיפוליות, לצד מערכת יחסים שתומכות בהתערבויות אלה, היא אינה טיפול ואין לה את ההשפעה שהטיפול באמנויות מציע. כדי שתהליכי היצירה יהיו בעלי משמעות טיפולית, בעלי כוח ליצור שינוי וריפוי, יש משמעות למערכת היחסים עם המטפל המקצועי שידע לעשות שימוש נכון בכלי ההתערבות המקצועיים.

כמטפל באמנות, אני כמובן שואף שכל ילדה וילד, מבוגר ומבוגרת יקבלו את החוויה של "להרגיש טוב" כתוצאה מהמפגש, אבל מוקד תשומת הלב שלי הוא ברווחה ובבריאות הנפשית העמוקה ולא בהנאה לבדה. אני שואף שכל מטופלת ומטופל יצלחו להשתמש בביטוי היצירתי שלהם כדי לשפר את החוויה הנפשית שלהם ולהתמודד עם אתגרי החיים על בסיס קבוע, ובתקווה, מבלי שיזדקקו לשירותיי שוב. 
 

מקור המחקר במאמר זה
Nan, J. K. M, & Ho. R. T.H. (2017). Effects of clay art therapy on adult outpatients with major depressive disorder: A randomized controlled trial. Journal of Affective Disorders, 217, 237-245.
https://www.researchgate.net/publication/316055766_Effects_of_Clay_Art_Therapy_on_Adults_Outpatients_with_Major_Depressive_Disorder_A_Randomized_Controlled_Trial

bottom of page