כבר כעשר שנים אני מטפל בשיטת הסטודיו הפתוח אותה הכרתי בבית החולים לב השרון בפרדסיה. כיום אני מטפל בשיטה זו ומלמד מטפלים אחרים איך להקים בעצמם סטודיו פתוח.

בבית החולים למדתי תפיסה מאד שומרת ומכילה של הסטודיו הפתוח שמאפשרת יצירת מקום אינדיבידואלי בקבוצה. החוויה הראשונה שלי בסטודיו הפתוח זכורה לי היטב והיא עצבה את תפיסתי הטיפולית. זה היה מפגש ראשון עם קבוצה גדולה של מטופלים שמתמודדים עם בעיות פסיכיאטריות קשות והשיטה של הסטודיו הפתוח אפשרה לי להיות בתוך עצמי, בחסות תהליך היצירה האישי שלי, ולאט לאט, בקצב שלי, להיפתח לקבוצה.

​

לאחר מכן טיפלתי בסטודיו פתוח בבית ספר לחינוך מיוחד של בית אקשטיין. עבודה בתוך קהילה כזו מצריכה התאמה מתמשכת של עקרונות ההפעלה והמענה הטיפולי. שבע שנים בבית הספר לימדו אותי על החשיבות של הקשר בין הסטודיו הפתוח והמסגרת בה הוא נמצא ועל ההשפעה הגדולה שיש לסטודיו על הקהילה בה הוא נמצא.

לפני כמה שניםפתחתי סטודיו פתוח בתוך מרפאה לבריאות הנפש של מכבי שירותי בריאות. הסטודיו הפתוח הזה מקבל אליו כל מתבגר שפונה למרפאה כדי לתת מענה ראשוני ולהתאים לו טיפול פרטני או קבוצתי שיסייע לו בתוך המרפאה, והוא מהווה קבוצה טיפולית יחידה מסוגה.

באותו הזמן פתחתי גם סטודיו פתוח בתוך הקליניקה שלי, שזה חלום ישן שלי שהתגשם. לאורך השנים התעצבה הקבוצה בהרכבים שונים: קבוצת נשים הטרוגנית מבחינת גיל המשתתפות ומבחינת ההתמודדויות שלהן בחייהן; קבוצת מטפלות ומטפלים שזקוקים למקום משלהם לאגור כוחות לטובת התהליכים הטיפוליים שהם מובילים בעצמם.

כך או כך, הסטודיו היה מקום ליצירה במגוון חומרים כשלכל אחת יכולות משלה ועניין יצירתי שונה. סטודיו פתוח שפונה לקהל הרחב הוא יוצא דופן ומאפשר לכל מי שרוצה להנות מהשיטה הייחודית הזו.

​