3. יישומים קליניים אפשריים

טיפול פרטני

היבט זה בא לידי ביטוי גם במפגש הראשון, האינטייק, בו טופס מתן פרטים או רשימת שאלות שנמצאת בידי המטפל.ת זזים הצידה לטובת היכרות הדרגתית שהקצב שלה והעומק שלה מותנה ברצון של המטופל.ת. תהליך מציאת אבחנה או קטגוריה זהותית מונע מסקרנות וגילוי ולא נשען על תהליכי אבחון קלאסיים. האבחנות האפשריות הן כלים להרחבת ההתבוננות על המטופל.ת ולא תוצר המצמצם זהות.

 

יצירה בטיפול

השימוש באמצעי ביטוי חזותיים או אמנותיים הם הרחבה של האפשרויות העומדות בפני המטופל.ת והן מתוות דרכים נוספות לביטוי עצמי במקום דרישה לדיבור רגשי מופשט. גם במסגרת הביטוי האמנותי, הבחירה של החומר והטכניקה היא בידיו של המטופל.ת תוך מתן אמון ביכולת שלו להתאים את החומר לצרכיו או להביא את האתגרים המתאימים לתהליך ההתפתחות. כדי לאפשר זאת, ההנחיה שלי היא לרוב הזמנה לחיטוט בין החומרים השונים, והצעה להביא משהו מהם אל שולחן העבודה. ההצעה לא מתייחסת לשאלה מה עושים עם החומר במטרה להקל על הבחירה ולהפוך אותה לאינסטינקטיבית ולא מחושבת מדי.

כמובן, יש מקום להסתמך על הידע האמנותי של המטפל.ת, ואף להקנות ידע ומיומנות. גם כאן, למטפל.ת יש את המומחיות שלו, שאינה פוגעת או מורידה במומחיות הייחודית של המטופל לצרכיו ורצונותיו.
 

עבודה עם משפחות, קבוצות וקהילות

המודל השוויוני מעודד תהליך טיפולי המבוסס על קבלה של האתגרים, הרצונות והצרכים של כל פרט, להבדיל מתהליכים שמבקשים לתקן את מה שלא עובד. הקבלה כאן איננה ויתור או השלמה, אלא ביטוי לגישה של חמלה (על פי עקרונות Compassion Focused Therapy) הרואה באדם יצור אנושי הנתון במערכות רגשיות אבולוציוניות של הישרדות, הגנה וקירבה.

המטפל.ת מסייע.ת למטופל.ת לפתח עמדה פנימית של חמלה -כלומר, יכולת לפגוש את הכאב, את הבושה או את הקושי באנושיות, מתוך הבנה שהן תגובות טבעיות למצב חיים ולא עדות לפגם אישי. מתוך כך, גם תהליך השינוי נובע ממקום של סקרנות ואמפתיה, ולא מתוך ביקורת עצמית או תיקון. המודל משלב פסיכואדוקציה שתפקידה לסייע בהבנה זו, ולבסס קבלה עצמית וחמלה כלפי העצמי וכלפי אחרים כחלק מרכזי מהתהליך הטיפולי.

המטפל.ת פועל.ת לגישור בין עולמות. המטרה היא לעזור למשפחה להבין את צורת החשיבה או החוויה הייחודית של הפרט (כמו למשל המאפיינים הייחודיים של הזהות המגוונת מבחינה נוירולגית, על חוזקותיה ואתגריה), ואת החשיבות של אימוץ זהותו (כמו למשל במקרים של זהות מגדרית שאינה סיס/הטרונורמטיבית). הדגש בשיח הקבוצתי הוא על שיתוף חוויות, בניית שפה קולקטיבית, ויצירת תחושת שייכות תוך שמירה על שונות.

 

לסיכום

מודל טיפולי שוויוני מבקש להחזיר את הטיפול אל יסודו האנושי – מפגש בין שני סובייקטים אנושיים מלאים, החולקים אחריות, ידע וסקרנות משותפת. הוא אינו מציע ויתור על מקצועיות, אלא עידון של יחסי הכוח לטובת קשר מבוסס אמון, חמלה ושותפות. המטפל.ת נדרש.ת להחזיק ידע ולצד זאת גם ענווה, להיות רפלקטיבי.ת כלפי עמדותיו.ה ולהכיר במגבלות נקודת המבט שלו.ה.

המודל מזמין את המטופל.ת לשוב ולהיות הסמכות העליונה בחייו.ה, ואת המטפל.ת – להיות עד.ה, מלווה ושותף.ה. כאשר היחסים בחדר נבנים מתוך דיאלוג, כבוד הדדי וחמלה, מתאפשרת צמיחה שאינה נובעת מתיקון של פגם, אלא מהרחבת היכולת להיות אנושי בעולם.