כשסיפרתי לאנשים שאני מטפל באמנות, קיבלתי לפעמים מבט מבולבל כי אנשים לא באמת מבינים מה אני עושה. שמעתי לאורך השנים הרבה מאד הנחות מוקדמות ופרשנויות שונות של הביטוי. כמה מהן אפילו מצחיקות.

 

מיתוס ראשון: טיפול באמנות זה רק לאמנים מתוסכלים

אולי המיתוס הזה נובע מהתפיסה שאמנים סובלים מדיכאון, ולכן אנשים חושבים שאולי אני מכיר טכניקות אמנותיות שיעזרו לאמנים.

טיפול באמנות מיועד כמעט לכל אחד: ילדים, נוער, מבוגרים וקשישים. בין אם יש ידע או יכולת לצייר או לא, אפשר להרוויח מטיפול באמנות. לא צריך להיות אמן!  מטפלים באמנות עובדים עם מגוון רחב של קהלי יעד, מילדים עם אוטיזם , ילדים שאיבדו הורה, מבוגרים שסובלים ממחלת אלצהיימר. גם אם אף אחד מהם לא חלם להיות אמן, כולם מצאו תקווה ועזרה דרך העבודה עם מטפל באמנות.

 

מיתוס שני: טיפול באמנות מסייע לציורים גרועים להראות טוב יותר

באופן מפתיע השאלה הזו חוזרת על עצמה. התשובה שלי היא "ממש לא", אבל כנראה שטיפול באמנות יסייע למטופל עצמו להראות טו יותר, או ליתר דיוק, להרגיש טוב יותר. ראשית השינוי מתחיל בכך שהוא מצליח להביע את עצמו טוב יותר באמצעות אמנות, ובעצם זה אחד הדברים שקורים בכל טיפול. המטרה המרכזית היא לגרום למטופל להרגיש טוב יותר כשהיצירה האמנותית היא רק האמצעי לכך.

 

מיתוס שלישי: מטפלים באמנות יודעים לספר במדויק על האדם לפי ציור שהוא צייר.

במילים אחרות, הרבה אנשים מאמינים שלמטפל באמנות יש יכולת מיוחדת להצביע על משמעויות נסתרות ביצירת אמנות.

באופן מסויג, אני אגיד שאכן מטפלים באמנות לומדים לראות טוב יותר מה נמצא בתוך היצירה ומה יכולות להיות המשמעויות מאחוריה. לכן, כמטפל אני מאד מתעניין ביצירה ובמשמעויות שלה, זאת אומרת, מה היא אומרת על המטופל ואיך היא יכולה לעזור לו מבחינה רגשית ופסיכולוגית. יחד עם זאת, מה שבאמת מעניין אותי, זה מה המשמעויות של היצירה בשבילך, מה המשמעויות האישיות שיש ביצירה. זאת אומרת מטפלים באמנות לא כל כך מסתכלים על המשמעויות בציור, אלא על הדרכים בהם יצירת האמנות תוכל לעזור לך. 

 

טיפול באמנות זה דבר חדש?

דבר אחד שאנשים שואלים זה כמה זמן יש את הדבר הזה, טיפול באמנות, והאמת היא שיש שתי תשובות מאד שונות לשאלה הזו.  תשובה אחת היא שהמקצוע הזה התחיל להתפתח בשנות הארבעים במקביל בבריטניה ובארצות הברית, אבל התשובה האמיתית היא שטיפול באמנות זה מקצוע מאד עתיק. הוא קיים מראשית ההיסטוריה האנושית, כשבני אדם החלו לעשות אמנות כדי לסייע לאיכות החיים שלהם. למעשה יש הרבה סיבות בגללן אנשים השתמשו באמנות באופן טיפולי:

 

• כדי לתת לחיים שלהם משמעות, לספר את הסיפור שלהם, לתאר את האתגרים שלהם.האמנות מפעילה את החושים שלנו בדרכים שמילים לא יכולות, שזה רעיון מאד חשוב בהבנה של האמנות ככלי טיפולי, כי להרבה אנשים, כמו למשל לכאלו הסובלים מפוסט-טראומה, הדימוי הוא הכלי היחידי שיכול לספר את הסיפור שלהם, כי לפעמים מילים לא יכולות לתקשר את עוצמתה של החוויה או אופיה. 

• הרבה פעמים אמנות מחברת אותנו לאחרים בדרכים חיוביות. היא מאפשרת לנו ליצור קשרים ולהרגיש יחד.

• לאמנות תפקיד משמעותי בטקסים שהועברו משחר ההיסטוריה ותפקידה היה לנחם, להרגיע, לתקן ולרפא, שזה משהו שאתם מכירים גם מעצמכם, ואולי גם מהילדים שאתם מכירים. אמנות מרגיעה את הגוף ואת הנפש, וזה קיים מאז ומתמיד, מאז שאנשים החלו לעשות אמנות. 

 

סמלים ומילים

רישומים, ציורים וכל צורה של אמנות שאנחנו עושים מכילים סמלים שקשורים למי שאנחנו. הסמלים שבהם אנו משתמשים, אם אנחנו מתכוונים לזה או לא, מספרים לנו על עצמנו, על האישיות שלנו, על הרקע האישי שלנו, על הרקע התרבותי והמשפחתי שלנו , על הזיכרונות שלנו. יש מעט מאד דברים שהם אוניברסלים ולכל אחד יש את הדרך הייחודית שלו להתבטא, ואני כמטפל מסייע למטופל למצוא משמעות ביצירה שלו. תהליך העבודה עם המטפל הוא זה שבאמת עוזר למטופל למצוא משמעות בתוך היצירה שלו, והיא ייחודית בדיוק כמו היצירה עצמה.

כשחסרות לנו מילים לספר את מה שאנחנו רוצים לספר - דימויים יכולים לעזור לנו לעשות זאת. אנשים מגיעים לטיפול כשהם לא יכולים לעבד שינוי בחייהם ולא מצליחים למצוא את המילים, אם לאבדן שחוו, טראומה או משבר, והם מתקשים למצוא מילים לתאר את זה, הכלי האמנותי יכול לסייע להם להביע את עצמם איפה שהמילים נכשלות.