top of page
%D7%9E%D7%91%D7%98%20%D7%9E%D7%94%D7%9E%

טיפול מקוון - עצות למטפל

עכשיו, בצל מגיפת הקורונה, טיפול און ליין הוא הנושא החם בשיחות בין מטפלים. מאמרים בנושא ואפילו קורסים וסמינרים צצים כפטריות אחרי הגשם. השבוע האחרון אילץ אותנו, המטפלים, לעבור לטלפון ולווידיאו, אבל החידוש בסיפור הוא ההכרח, לא הכלי.
עם מטפלת שהדרכתי שנים רבות דרך הסקייפ נפגשתי להדרכה שבועית שנפרסה על מספר שנים. זאת היתה מערכת היחסית המקוונת הממושכת ביותר שלי. אני לא צריך להתאמץ בשביל להעלות בזכרוני את תמונת הרקע של המטבח שמאחוריה לפרטי פרטים, את התקופות שהיה שם תינוק בן יומו שמדי פעם היתה צריכה להתייחס אליו, פרטים רבים קבועים ומשתנים שהיו חלק מהחוויה שלי מולה. גם לטיפול המקוון יש סטינג ברור שצריך לתת עליו את הדעת. בין אם בשיחת טלפון או בווידיאו החוויה של המטופל, מושפעת מפרטים רבים, משתנים וקבועים שמתקיימים שלנו. במקרים רבים חשוב להעלות את השינוי לשיח, את המעבר מפגישה פנים מול פנים אל המפגש המקוון.
הופתעתי לגלות איך בעוד חלק מהמטופלים חוו ריחוק או לפחות משהו להתרגל אליו, חלק מהם חוו יותר אינטימיות ומצאו בשינוי תועלת רבה. ברגע שאנחנו יודעים איפה אנחנו עומדים, אנחנו יכולים להיות אפקטיביים יותר ולעזור למטופל לעבור את השינוי הכפוי הזה.

כתבתי כאן מספר טיפים, שעוסקים בייחוד של הטיפול המקוון, חלקם מניסיוני וחלקם אספתי ברשת.

התייחסתי להיבטים הבאים:

  • חוזה

  • מיקום

  • מבט

  • העולם הוירטואלי והיבטים מציאותיים

  • טיפול קבוצתי

אם יש לכם עוד התייחסויות, אשמח אם תשתפו אותי, ואולי אוסיף זאת כאן.

 

חוזה

  1. לפני תחילת הטיפול, יש לדון עם המטופל על הסיכונים וביתרונות של הטיפול המקוון. ניתן להחתים על הסכמה מדעת הדנה בסיכונים, כולל שאלות של אבטחת סייבר. דונו בדרכים לשמירה על סודיות, כולל קיום מפגשים בחדר פרטי בבית, הימנעות מהקלטת השיחות, שימוש באוזניות ואי שיתוף סיסמאות מחשב. דנו גם עם ההורים על היבטים אלו וכן על השמירה על אחים שאינם בטיפול.

  2. שיחת וידיאו נתפסת לפעמים כמעשה חודרני. לכן אני נוהג לשלוח למטופל כמה דקות לפני הודעת טקסט "אני כאן. אתה מוזמן להתקשר". החליטו עם המטופל מי מתקשר למי, האם מקדימים לשיחה בווידיאו שיחת טלפון או טקסט.

  3. חלק מהחוזה הטיפולי החדש נוגע בהסכם פרטיות מול בני המשפחה או השותפים האחרים בבית. יש לבקש מהם לכבד את זמן הטיפול, לא להפריע וכמובן לא להקשיב למתרחש בטיפול ולדון בכך עם המטופל.

  4. לבני נוער, המודאגים במיוחד מפרטיות, אפשר להציע להשתמש באוזניות, להוריד אפליקציה של רעש לבן או להשמיע מוזיקה ליד הדלת בזמן הפגישה. אפשר להסביר זאת גם להורים.

 

מיקום

  1. בכל פגישה יש לתת את הדעת למקומו של המטופל. זה חלק משמעותי בסטינג ושינוי שלו עשוי להיות בעל משמעות. כדאי לתעד שינוי זה שחלק מתיעוד התהליך.

  2. באופן דומה, כדאי שגם המטופל ייראה אותך תמיד באותו מקום, עם אותו רקע. יש אפליקציות (כמו זום) שמאפשרת לך לשתול רקע וירטואלי קבוע.

  3. למרות האפשרות לעשות את הטיפול מהמיטה, כדאי להתלבש לעבודה ולהמשיך ולהגיע אל הקליניקה. יש לזה משמעות גדולה אם המטופל מכיר ורגיל לקליניקה, אבל גם אם לא, יש לכך משמעות למטפל שנמצא בתוך חדר העבודה שלו, מצמצם אפשרות להפרעות ולכן מכוון למלאכת הטיפול.

  4. ואם מדברים על המיטה, לפעמים המטופל יכול לבחור להיות בטיפול מהמיטה. יש לכך הרבה משמעויות אפשריות, מחוויה רגרסיבית ומכילה ועד הקשר מיני שיכול להיות בעייתי.

 

מבט

  1. מי שאינו מורגל לשיחות וידיאו עלול להתקשות להבין כיצד ליצור תחושה של קשר עין. מבט אל עיניו של המטופל כפי שמוקרנות על הצג, יכול להראות דרך המצלמה כמבט הצידה, אם הם לא ממוקמים בקרבה זה לזה. מצד שני, כדי ליצור קשר עין עם הלקוח, אל תנעצו מבט במצלמה, כדי לא לאבד מידע חשוב מתוך שפת הגוף ותנועות הפנים. כדאי לשנות את תצוגת המסך, שלא יהיה במסך מלא, ושיהיה ממוקם בדיוק מתחת למצלמה שלך. הנחה גם את המטופל לעשות אותו דבר.

  2. בטיפול פנים מול פנים, בהיה בחלל היא לפעמים חלק מהשיחה. בהיה אל מחוץ למסך עלולה להתפרש כאילו יש משהו אחר שמעניין אותך יותר מהטיפול עצמו. גם אם החלטת להסתכל במחברת כדי לכתוב למשל, הסבר זאת למטופל ואפילו הראה לו את המחברת.

  3. בני נוער שרואים עצמם על המסך, דרך המצלמה או ההשתקפות של עצמם יכולים לפעמים לעשות 'פוזות'. אפשר להתייחס לכך. לפעמים גם אנחנו המטפלים מוסחים מהתמונה שלנו, אז אפשר לבטל את הופעתה בחלק מהיישומים ולחילופין אפשר לכסות אותה.

 

העולם הוירטואלי והיבטים מציאותיים

  1. התראות קופצות ובכלל, פעילות ברשתות חברתיות עלולות להפריע למטופל. אפשר להסביר את ההפרעה לשיחה, כמו גם לאיכות התמונה והקול. אם אפשרי, כדאי לחסום את קבלת התראות במהלך המפגש, כדי לא להסיח את הדעת מהטיפול.

  2. מצד שני, השימוש של המטופלים ברשתות החברתיות יכול להיות תוכן נהדר לטיפול. אפשר להציג אותו באמצעות שיתוף מסך. אם תסכמו על זה מראש ותקצו לכך זמן במהלך הפגישה, זה יכול להקל עליהם להימנע מהרשתות החברתיות במהלך המפגש. זו כמובן הזדמנות לדבר על בריונות ברשת, דיווח על הטרדות, חסימת אנשים, איך זה מרגיש לקבל "לייק", מי החברים הקרובים שלהם, אחרי מי או מה הם עוקבים, וכו'. אפשר להציע להם להראות את המשחקים החביבים עליהם, בעיקר אם הם גיימרים, ועל האופן בו הם מתחברים עם אחרים דרך המשחקים. אפשר לדבר על החוזקות והחולשות שלהם במשחקים, דרכים לפתרון בעיות במהלך המשחק, יחסי גומלין עם אחרים ועוד. אם הם שותפים בלמידה מרחוק, אפשר לשוחח גם על זה, וכן על האופן בו הם נעזרים במורים ובחברים. שיתוף החיים המקוונים שלהם מאפשר ליצור תחושת קרבה ומעלה תובנות ותמות חשובות.

  3. עלות, כי גם זה חלק מהסטינג. ראיתי הרבה מטפלים שהעלו לבטים לגבי עלות הטיפול לאחר המעבר לפגישות מקוונות. המטרה היא שהמטופל יקבל מענה מקצועי ואיכותי, גם לאחר המעבר לעולם הוירטואלי. לכן, אין סיבה לשנות את התעריף. השינוי מאחורי הקלעים (עלויות של מצלמה חדשה או הירידה בעלות שכירת הקליניקה), אינן צריכות להשפיע. ברמה הטיפולית, השינוי במחיר עלול להביא להשלכות שיפריעו לטיפול (אולי אם אני משלם פחות אני גם מקבל טיפול פחות טוב?), ולכן יש להמנע מכך או לפחות להבין את ההשפעה האפשרית.

  4. ביטוח. הדרך היחידה לדעת אם הביטוח המקצועי מכסה טיפון מקוון הוא באמצעות סוכן הביטוח שלך. לא כדאי להסתמך על ניסיון אחרים, כי החוזה שלך יכול להיות שונה.

 

ועוד שני טיפים:

  1. אם אתם מתקשרים בווידיאו דרך המחשב, וגם מציירים או משחקים יחד, אפשר להוסיף לשיחה את הטלפונים הניידים. זה מאפשר לנו לעשות שימוש במצלמה נוספת שתראה את היצירה או את הקלפים או כל דבר שאנחנו משתמשים בו בטיפול. על המסך אנחנו נראה במקום שני ריבועים - נראה ארבעה: של המטופל המטפל והמצלמות שאצל כל אחד ביד (רק צריך לזכור להשתיק את הרמקול של הנייד, כדי להמנע מרעשים ומצפצופים). במקום טלפון נייד, אפשר לחבר למחשב מצלמת מסך נוספת ולשתף אותה כמו כל חלון אחר.

  2. אפשר לעשות שימוש ברקע המתחלף של הזום ככלי התערבות. המטופל בוחר מקום בו הוא היה רוצה להיות. המגוון עצום, החל מהחלל החיצון, דרך עיר רחוקה ואקזוטית ועד מיקום דמיוני  כמו הבית של בוב-ספוג. ככל הנראה המטופלים יציעו הצעות הרבה יותר מעניינות. ברגע שזה הופך להיות רקע למטופל אפשר להפוך את זה למשחק דמיון עשיר ולגעת בהרבה תמות מעניינות (תשוקות תקוות געגעים ועוד). בסוף אפשר גם לצלם מסך ולתת למטופל מזכרת מהטיול שלו במחוזות הפלא...

ככלל, כל שינוי בסטינג דורש חשיבה מקדימה והתבוננות לאחריה, וכך גם המעבר אל הטיפול המקוון. יש כח גדול לשיתוף המטופל בדילמות שיש לנו סביב הסטינג החדש, כי הדיון על הסטינג יכול להוות קרקע נפלאה לתהליכים טיפוליים.

תוספת מאוחרת: כלים לטיפול קבוצתי בווידיאו 

האתגרים שמציבה לפנינו התקופה חדשים ומפתיעים, אבל הידע הקודם שיש לנו על טיפול, ובעיקר העקרונות הבסיסיים – הם אלו שיסייעו לנו להתגבר על המשוכות. כמו תמיד, בטיפול קבוצתי יש למטפל תפקיד מרכזי והוא השמירה על הסטינג. העובדה שהוא השתנה מבלי הכר, רק מחזקת את הצורך בסטינג ברור ועקבי.

1. כמו תמיד, גם הטכני הוא מהותי ולכן חשוב להכיר את המדיה. בשלב זה רבים מאיתנו כבר התנסו בזום, ובכל מקרה, מי שלא ניהל קבוצה בזום (או בכל אפליקציה אחרת שתבחרו) , כדאי שיעשה זאת פעם אחת לפחות לפני המפגש הטיפולי הקבוצתי כדי שיוכל לשלוט בפונקציות שהאפליקציה מציעה.

2. בזום יש הבדל באופן השימוש במחשב בטבלט ובטלפון. המחשב מאפשר לנו לראות את כולם יחד, אפשרות שלא קיימת בטלפונים, ולכן חשוב, לא רק למנחה, אלא גם למשתתפים להשתמש במחשב. מסיבה זו כדאי להמליץ למטופלים להיות בתצוגת גלריה שנותנת אפשרות לראות את כל הקבוצה (בשונה מהאפשרויות האחרות בהן ניתן לראות את מי שמדבר באותו רגע.

3. תנו למטופלים הנחיות ברורות היכן להיות, איך להעמיד את המצלמה כדי שיראו אותם, איך לכוון את התאורה וכדומה. דברו איתם על האפשרות שלהם לקבל פרטיות במהלך המפגש, ובקשו מהם להקפיד שאין מישהו שלא בקבוצה שחשוף לתכנים. בן משפחה או חבר לא יכול להיות נוכח ללא לצד המשתתף, ברקע או מאחורי הקלעים, ובאופן דומה, בטיפול בילדים הורה לא יכול להיות נוכח בטיפול קבוצתי ללא אישור ההורים האחרים.

4. החשיפה של הבית של המשתתפים יכולה להיות בעלת ערך רב בטיפול, אך עלולה גם להזיק. לא כל המטופלים מודעים למה נחשף במצלמת הווידיאו שלהם. כמו תכנים מילוליים, זכרו שמתפקידנו כמטפלים לשמור על המטופלים, לבדוק שלא נחשפים תכנים שהמטופל לא רוצה שייראו ולדבר על האפשרות של כל אחד מהם לשמור על עצמו.

5. בטח חוויתם שיחות וידיאו בהם אחד המשתתפים לקח איתו את המכשיר והיה איתו בתנועה. זה מושך את העין ועלול להפריע למהלך הקבוצה ולכן כדאי להנחות את המשתתפים לא לנוע עם המחשב ואם אפשר עדיף להשתמש במחשב נייח.

6. החזקת הסטינג כוללת כמובן את השמירה על כללי דיבור שמתאימים לסטינג החדש. בזום יש את האפשרות לתת למישהו את זכות הדיבור ולהשתיק את האחרים, וצריך לתת את הדעת אם לעשות זאת או לא. בקבוצת גדולות מאד זה הכרחי. אם בחרתם לא לעשות זאת, שימו לב לרעשי רקע שמפריעים והזדרזו להשתיק מטופל אם יש רעש שלא קשור לתקשורת בקבוצה.

7. לצד השמירה על הסטינג, חשוב גם לדבר על ההבדלים ולפתוח אותם לדיון. דיון על שינויים בסטינג יכולים לקדם את הקבוצה ולשפר את האפקטיביות של המפגש. למשל, דברו על האפשרות להשתיק משתתף או את כולם, והסבירו מה אתם עושים ולמה. בקשו לא ליצור קשר באפליקציות אחרות במהלך המפגש ולא לעשות שימוש במכשירים אחרים תוך כדי.

8. בנוסף, חשוב לדבר על התצוגה באפליקציה. שלא כמו במעגל, סדר המשתתפים נראה אחרת אצל כל אחד: אם אני רואה משתתף אחד ליד אחר, זה לא אומר שגם מישהו אחר רואה אותם כך. לכן, אי אפשר להתייחס למי שלידך/מעליך וכמובן, אי אפשר לעשות סבב. היתרונות של סבב, כמו לדעת מראש מי הבא בתור ומתי יהיה תורי , לא קיימים והמנחה צריך לפנות כל פעם למישהו מסוים (או לאפשר למשתתפים לעשות זאת).

9. אי אפשר לפנות למישהו באמצעות מבט, אי אפשר לדעת על מי כל אחד מסתכל. לכן, משתתף יכול להרגיש שלא ראו אותו מאד בקלות, וחשוב שאנו המנחים ניתן על כך את הדעת, ונקפיד להתייחס לכולם או לתת לכולם את זכות הדיבור בשלב כזה או אחר.

10. הנחיה בקו יכולה להיות פריבילגיה משמעותית בין היתר בגלל היכולת להתייעץ באופן לא מילולי תוך כדי הקבוצה, אבל בתוך האפליקציות היכולת הזו כמעט ונעלמת. זו ההזדמנות לחזק את התקשורת המילולית בין המנחים, שיש לה ערך גם בקבוצה בימי שגרה. פניה ישירה אל המנחה השני תוך כדי הקבוצה יכולה להיות התערבות טיפולית משמעותית. פניה זו יכולה להיות דרך להציע פרשנות כלשהי באופן עקיף, אבל גם להיות למודלינג אמיתי של קבלת החלטות מתחשב ואמפטי.

אשמח לשמוע הצעות ורעיונות נוספים.

bottom of page