כשהקשר עם הילד או הילדה רעוע, וכשאנחנו רואים שקשה לו, בבית או במסגרת או בכלל, אחד הדברים שיכולים לסייע הוא זמן איכות. בין אם לפני שאתם הולכים לטיפול או במקביל לטיפול – הכלי הזה יכול לסייע.

​

'זמן איכות' הוא אחד הכלים המשמעותיים לשיפור קשר הורה-ילד. המשמעות שלו הוא מפגש יזום של ההורה עם הילדה או הילד שמטרתו לשפר את הקשר והתקשורת. כדי להשיג את המטרה נדרשת הקצאה מראש של זמן ייחודי, תכנון מראש ותיאום ציפיות. אורך המפגש והתדירות משתנים לפי הצרכים והיכולות של הילד וההורה.

כדי לאפשר את המפגש נדרש מההורה להבין את הצורך של הילדה או הילד עליו המפגש נותן מענה. ההורה נדרש גם לתרגל שליטה עצמית, למצוא את התקווה לשיפור היחסים ואת האמונה ביכולת של הילדה או הילד. הצלחה בכך תביא לא רק לחיזוק הקשר, אלא גם לחיזוק הילד עצמו והיכולת שלו לשמור על עצמו ולהשקיע בעצמו.

​

כדי ליצור זמן איכות אפקטיבי יש להקפיד על מספר כללים:

השתתפות

זמן איכות כולל את אחד ההורים ואת הילדה או הילד, ללא אחים, חברים או בני משפחה נוספים.

​

עיתוי

המפגש יתקיים בעיתוי שיוגדר מראש, ואם אפשר שיהיה קבוע. ככל שהעיתוי שלו יהיה צפוי יותר וקבוע יותר הוא יהיה אפקטיבי יותר. ספונטניות, במקרה הזה, לא תטיב עם העניין, כי היא תמעיט מחשיבות המפגש.

​

תדירות ומשך

לכל ילד וילדה צרכים שונים ויכולות שונות וצריך להתאים אליהם את המפגשים. כשהם קטנים הם צריכים זמן קצר (כחצי שעה) 3-5 פעמים בשבוע.  בני נוער צריכים פרק זמן ארוכים יותר, כשעה ומעלה, בתדירות נמוכה יותר של פעם או פעמיים בשבוע, תלוי בטיב הקשר. זה אינו מתכון, וצריך להבין את הצרכים הייחודיים של הילד והקשר איתו. ככל שהקשר רעוע יותר וככל שהקשיים איתם מתמודדים מורכבים יותר, התדירות הנדרשת תהיה גבוהה יותר.

​

תוכן

הפעילות בזמן האיכות צריכה להיות פעילות שהילד או הילדה אוהבים. אין בו מקום לשיעורי בית או למטלות הבית. כמו כן, הוא לא הזדמנות של ההורה להוכיח או להטיף. את המסרים החינוכיים שימרו לזמן אחר. המטרה, כאמור, היא יצירת קשר ותקשורת, לכן הפעילות צריכה להיות מושכת ובתנאים שיאפשרו את התקשורת והקשר. ההורה מצופה לגלות גמישות רבה יותר משל הילד, אבל זה לא אומר שההורה צריך לסבול.

​

מסכים

במהלך זמן האיכות אין מסכים. הטלפונים מכובים וגם המחשבים וגם שאר המסכים, כי כשהם פתוחים – ערוצי התקשורת בנינו נסגרים. רק במקרי קצה בהם לא ניתן להביא את הילד לאף פעילות שאינה מול מסך, ניתן להשתמש במסכים כדי לגייס את הילד. במקרה כזה, המסך של הילד (משחק מחשב, אפליקציה בנייד או תוכנית טלוויזיה) הוא ההזדמנות להכיר את התכנים של הילד, את עולמו החברתי, ודרכם להתקרב לילד. אגב, המסכים של ההורה עדין צריכים להיות כבויים.

 

ועוד כמה תשובות לשאלות שאני נפגש איתן:

מה אני צריך לעשות בתוך המפגש?

להורה, המפגש הוא הזדמנות להכיר את הילד, ובעיקר, את הצדדים הטובים שלו. ללא לחצים ודרישות, יש לילד הזדמנות להבליט את הטוב. זה לא קל לילד שרגיל להרגיש שהוא מאכזב, דחוי או מרגיז. אחד הדברים שיכול לסייע להורה ולקשר הוא תשומת לב לחיזוקים חיוביים. נכון, בהתחלה, לא בטוח שיהיה מה לחזק, אבל כאשר עולה התנהגות חיובית של הילד. התפקיד שלנו הוא לחזק זאת. החיזוק החיובי לא יכול להיות ביקורת בהסוואה ולכן הוא לא הזדמנות להזכיר התנהגויות שליליות. 'למה אתה לא ככה תמיד' זה לא חיזוק, אלא ביקורת.לפעמים זה מרגיש מאולץ, לפעמים צריך ממש לחפש, אבל זה מסייע לבניית הקשר.

ומה אם המפגש מציף אותי?

כשאנחנו משנים את ההרגלים שלנו בבת אחת זה לא פשוט. במפגש עלולים לעלות רגשות מורכבים והתנהגויות לא פשוטות. כדאי ללוות מפגשים כאלו בשיחה עם מישהו שבוטחים בו ומאמין בדרך הזו, ואם אפשר, עדיף במסגרת של הדרכת הורים מקצועית.

בעלי/אשתי ממש עסוק/ה. אני יכול לעשות את זה לבד?

זמן איכות יכול להיות אפקטיבי מאד לקשר, גם בלי ההורה השני, אבל הוא לא מחליף את הצורך של זמן האיכות עם ההורה השני. כל אחד יכול לעבוד על הקשר שלו עם ילדיו, ושלו בלבד. זה אומר שאם אחד ההורים עסוק מדי, ההמלצה החמה היא שהוא יפנה את הזמן ככל יכולתו.

אבל אני ממש בסדר, זה הילד שעושה בעיות...

אחד התיאורטיקנים המוערכים ביותר, דונלד ויניקוט, הסביר שאין דבר כזה תינוק, אלא רק יחידת הורה-תינוק. האדם מתפתח בתוך הקשר עם מי שמגדל אותו והוא נבנה מתוך כך. הרבה מהקשיים יכולים להיפתר או להצטמצם אם נשפר את הקשר עם הילדים. נכון, אנחנו חיים במציאות בה אנחנו עובדים המון ומתקשים למצוא זמן כדי לשמור על עצמנו ועל בריאותנו. יחד עם זה, אנחנו משקיעים כל כך הרבה זמן בכיבוי שריפות ובמריבות, ככה שבעיניי זו השקעה לטווח ארוך שתחסוך לנו זמן וחשוב יותר, תשפר את איכות החיים שלנו ושל ילדנו.

​