בדידות כנקודת מפגש
זמן קריאה משוער: 40 דקות
תחושת הבדידות כחוויה מגדירה ומעצבת, אל מול הכמיהה לבוא במגע עם אחר. המחקר מתייחס לתחושה זו כפי שהיא באה לידי ביטוי בקודקודי המשולש הטיפולי – המטופל, המטפל ויצירת האמנות – ובמרחב שביניהם.
מאמר שכתבתי בשנת 2009 ופורסם ב"בין המילים", כתב עת לטיפול בהבעה ויצירה של סמינר הקיבוצים
תקציר
מאמר זה הינו תקציר של עבודת גמר שכתבתי במכללת סמינר הקיבוצים במסגרת לימודי במרכז להכשרת מטפלים בהבעה וביצירה. המאמר חוקר את תחושת הבדידות כחוויה מגדירה ומעצבת אל מול הכמיהה לבוא במגע עם אחר. המחקר מתייחס לתחושה זו כפי שהיא באה לידי ביטוי בקודקודי המשולש הטיפולי: המטופל, המטפל ויצירת האמנות ובמרחב שביניהם, תוך בחינה תיאורטית והתייחסות לתהליך טיפולי משנתי הראשונה כמטפל.
המצע התיאורטי מתמקד בשני נושאים מרכזיים: מחד חווית הבדידות כחוויה מרכזית בהתפתחות וביצירה ומאידך המפגש בטיפול על פי גישות פסיכודינמיות בנות זמננו (הגישות ההתייחסותית והאינטרסובייקטיבית). לאחריו, תיאור המקרה יתאר טיפול בן שנה באדם הסובל מסכיזופרניה פעילה ומאושפז מזה 40 שנה במערכת הפסיכיאטרית. תיאור המקרה כולל התייחסות ממוקדת לחווית הבדידות של המטופל והמטפל ויצירת הקשר בטיפול.
החיבור התיאורטי של שני הנושאים בהם עסקתי אל מול המקרה המדובר מאפשר הצגה של הדינמיקה של הבדידות בתוך קשר באמצעות רעיונות ומושגים בני זמננו העוסקים בתחום הבין-אישי, ביטויה של הבדידות ביחסים טיפוליים ובאמנות, השפעת הקשר הטיפולי והעבודה באמנות על תחושת הבדידות ותיאור מפגש של בדידות בבדידות האחר.